טיפול במגע
הצצה למפגש טיפול ברפלקסולוגיה ומגע אנרגטי
הדברים שכאן נכתבו פרי דמיוני, בהשראת מפגשים רבים לאורך השנים
1
אני מגיעה לבקר אותה בבית החולים. היא חלשה אך אופטימית, יש ניצוץ בעיניים וגם עייפות גדולה לצידה. מחזיקה את ידה וישר מרגישה את הבקשה שלה למגע. זו בקשה למגע רך, מלטף, מגע העוטף בבועה רכה של ריפוי.
מתחילה בכתפיים ואל הידיים, מאפשרת לכתף לתפוס מקום ולהתרווח, כמו מזרימה מהכתף אל הידיים, ברכות, מגע אנרגטי אך תומך. הינה משהו נרפה בכתפיים והאנרגיה זורמת עד קצות האצבעות. הצוואר גם הוא מבקש, להתארך ולהרפות עוד אל הכרית בו זמנית. כמה תנועות עדינות וכבר הגוף נח אחרת, משהו מרפה ומאפשר זרימה, כמה חכם הוא וקשוב.
אני שומעת את בקשתו ברגליים, שם מבקש תנועה וקרקע יחדיו. מתחילה עם הנעות והגמשות בקצב איטי, תנועת הרגל זזה כמו גל, הגידים נרפים ונכנסים לקצב של של נשימה, כאן אפשר לנוע עוד קצת, וכאן עוד טיפה, המתח מתפרק לאט לאט וזרימה של תנועה מתחילה לנוע בהם, הצבע נהיה ורדרד יותר וכמו חזר הצבע ללחייהן.
אחרי התנועה מגיעה הנשימה וההטענה, מגע מקרקע, נוכחות והטענה לגוף שעבר הרבה השבוע. עוטפת את העקבים, מחזיקה את קשת המים וכריות האש, והגוף שותה, כמו גומע ונטען מהמגע בו, כל נשימה שלי, כל נשימה שלה משהו מתמלא עוד קצת.
אנחנו מדברות קצת, היא מבקשת תמצית פרחי באך להרגיע את החשש, לחזק באומץ ולהטעין את הגוף. בקבוק של קסם הולך איתה לשבוע הקרוב, מניע את הריפוי הטבעי של הגוף שלה, את האומץ והאופטימיות שיש בה.
2
היא נכנסת לחדר, אנחנו מכירות כבר כמה שנים טובות, אישה מיוחדת ואצילית עם צחוק בעיניה. יש בה עוצמה ועומק והיא נמצאת בחיפוש וחקירה בחייה. הלב שלי אוהב אותה. אנחנו משוחחות, היא מספרת לי על חווית הריק, הואקום בגופה, מרחב המחפש להתמלא. זה כאב גופני שמספר חוויה רגשית, היא בקשב גדול לעצמה, יודעת איפה הוא ומכירה את תנועתנו. זו תחושה שמלווה אותה כבר כמה זמן והיא מחפשת לשמוע את קול גופה, להבין מה ימלא ריק זה, מה יאפשר רגיעה.
אנחנו מתחילו במגע. אני מניחה את ידי על ברכיה, הגופים שלנו מדברים, תמיד יש ביניהם תקשורת קסומה שכזו, חיבור מיידי. אני שומעת את השיחה של גופה. היא מבקשת תנועה, זאת אני יודעת, תנועה רכה. אני מתחילה בטפיחות קלות על אזור בית החזה, תנועה ואוורור שלו. משהו מושך לידיים ולצוואר, לאט לאט גם האגן והירכיים מבקשים.
הגוף מבקש תנועת טפיחה קלה, כמו נענוע של תינוק, חיבור למקצב הגוף, יצירת מרחב והרגעה בתוכו. לאט לאט היא נכנסת לתדר של רגיעה ואני עוברת לכפות הרגליים.
מכפות הרגליים אני שומעת את הבקשה לתנועה איטית, איבר איבר, בתנועה מדויקת ונוכחת, אני כמו מתחברת לתדר האצילי שבה, מביאה תדר זה אל מרחב המגע, לאט לאט, כבוד וכוונה לכל נקודה.
ובנקודה אחת שם משהו אחר, אני חשה רצון להתמלא, בקשה חזרתית, כמו כמיהה ילדית עמוקה להתמלא, בקשה חזקה להשאר שם. אני נשארת.. חשה את הנקודה כמו ילדה רעבה, נשארת שם דקות ארוכות בתנועה רכה ומעגלית. כמו מרגיעה את הילדה, עוטפת ומזינה אותה. לאט לאט ברכות ונוכחות עמוקה. ובתוך תנועה זו אני חשה עוד אישה, את האישה האצילית, זו שיכולה לבד, שלא צריכה ממני דבר. הן כמו בשיחה אחת עם השניה, לרגע הילדה המבקשת להתמלא, שאשאר איתה לנצח, לרגע זו שיכולה לבד מביטה בי בעיניה הקשוחות, לא זקוקה לאף אחד. ואני שם איתה, לרגע נותנת מרחב, לרגע מתקרבת. נעה בין שתיהן. מספרת לזו את סיפורה של זו. משהו זז שם, הן מכירות זו בנוכחות של זו. יש בלב שלי אהבה גדולה לשתיהן ולעוצמה שבכל אחת מהן.
אנו משוחחות לאחר הטיפול, משהו התרכך והתמלא היא מספרת, תנועה התחילה בתוכה. ואני מספרת לה על השיחה ששמעתי מגופה, על שיחת הנשים. כן זהו חלק מהסיפור שלה, היא כבר מכירה, משהו בשיחה הזו מתחבר לריק בגופה.
את תמצית פרחי הבאך אני מרכיבה לפי בקשת מילותיה וגופה. תמצית המורכבת מתדר שיניע וימלא את בור האהבה באהבה גדולה ועמוקה, כזו שתאפשר לה לצאת לעולם מלאה ובהזנה. ובתוך תמצית זו גם חברתה, בתדר מקרב, שתאפשר להתחמם, לרכך את המחסומים. תאפשר לה ליצור תנועה החוצה אל העולם, לבקש קרבה ובקשה כשזקוקה. תמצית פרחי הבאך מביאה תדר עדין ורך, הולכת עם התנועה שלה, בכבוד ובאהבה, מאפשרת לבקשת ליבה להיפתח ולהתגשם.
אני יוצאת מלאה, בתחושה של קרבה ואהבה, ריפוי התחולל גם בי, חוויה של חיבור לאמת גדולה ורכה.
3
היא הגיעה אלי עם כאבים חזקים שלא מרפים מזה כמה שנים, אישה מיוחדת, חכמה ורגישה. לאט לאט התחלנו במגע, יצירת מיכל אליו אפשר לרפות, דישון הקרקע ממנה צומחת, הרפיית המחשבה. נגענו במקומות האחזקה שלה, פיזית ורגשית, אט אט חיזקנו עוד את כוח התנועה העצמתית שיש בה.
אל תנועת המגע הוספנו נשימה, היא מדמיינת והגוף מגיב, עוד קצת התרחבות והתארכות, הצוואר מתארך, בית החזה נפתח, יש עוד קצת מקום לבטן.
והדמיון גם הוא רואה את הגוף, רואה את הכאב בצורה ובצבע – זהו קיפוד שיושב ולא מרפה. ואנחנו לא משנות, רק שולחות נשימה. נשימה לקיפוד, עוטפות אותו באהבה. אט אט הקיפוד השתנה, צף לו על גבו עם קוציו בנהר כמו שקיפודים נבונים יודעים לעשות…
ברכות כף הרגל מתמסרת, הגידים אט אט הרפו ואפשרו לתנועה להתרחש בהן. בית החזה נפתח, צוואר נרפה, תנועת המים הגיבה לתנועת הגוף ומאפשרת שחרור, משהו זורם בגוף.
ועם זרימת הקיפוד בנהר אט אט היא מספרת שיש ימים ללא כאב, אט אט הכאב כבר אינו, יש זרימה במערכות הגוף.
נכנסת לחדר ומשהו השתנה, אור אחר בעיניים, משהו הרפה ואנרגיה חדשה זורמת בפניה. בבית, אומרת, היא מעסה את רגליה לפני השינה, נושמת נשימות, וגם.. מספרת לי על היכולת החדשה שלמדה, להקשיב ולהגיב לאותות גופה.
ולאט לאט אנו מתראות פחות, חוזרת אחרי כמה שבועות והגוף עוד בזרימה, ואנו נותנות לו שוב תזכורת לחכמת התנועה והוא ממשיך בשמחה. כמה חכם הגוף כשאנו נותנות לו מקום לספר, כשאנו יודעות להקשיב לו, כמה רך הוא ומאפשר ריפוי.
תודה על רגעים שכאלו.
המשך שבוע נפלא שיהיה לנו.
