רפלקסולוגיה

רפלקסולוגיה היא שיטת אבחון וטיפול. לפי שיטה זו, קיימת בכף הרגל מפה של כל איברי ומערכות הגוף. באמצעות התבוננות ומגע בכף הרגל, ניתן לאבחן ולטפל בקשיים גופניים ורגשיים.

טיפול דרך כפות הרגליים ניתן כבר בעת העתיקה במצרים ובסין העתיקה. המילה "רפלקסולוגיה" המוצאה על ידי יוניס אינגהם ששכללה במאה ה 20 את התורה לכדי שיטה. המילה רפלקסולוגיה גזורה מהמילה האנגלית Reflection שמשמעותה "השתקפות" מחד, ומאידך מן המילה "רפלקס" שמתייחסת לתגובה המתקבלת מלחיצה על הנקודות בכף הרגל.

כתיבה שלי על טיפול ברפלקסולוגיה –

~ מוסיקה וטיפול ~

המוסיקאים בחיי מספרים לי על הלמידה האין סופית ורבת השנים של המוסיקה. רובם התחילו בגיל צעיר בלימודי נגינה ותיאוריה, התאמנו שעות רבות, עברו דרך מורים בארץ ובחול. לקחו זמן ממושך הן ללמוד ולהתאמן כדי להמשיך לפתח את עצמם והנגינה שלהם. כשאנו מדברים על נוכחות הידע הזה בזמן הופעה או בזמן יצירת מוסיקה חדשה, עולה רעיון חוזר. למידה רבת השנים, מלאת הרבדים והשכבות, סופה בגולת כותרת אחת – והיא שמיטה. דווקא אחרי שנים של למידה ואימון – כדי לנגן באופן הכי 'טוב', יש צורך להניח לידע המודע ולשמוט אותו.

כדי להיות נוכח בנגינה, להתחבר אל המוסיקה ודרכה יש צורך להיות במצב של אי ידיעה. אי ידיעה זו היא למעשה התמסרות, השענות על הידע שכבר קיים בתוכם. לאחר שנים של למידה הידע נהיה חלק מהעצמי, הוא בסיס, עומק שכבתי שאין צורך 'להזכר' בו ולהחזיק בו בראש. ברגע ההתמסרות כל הידע גם הוא נוכח, אך הופך להיות חלק מהכל – מהגוף והתודעה, באופן שמאפשר לשמוט ולהיות נוכח. דווקא אם יאחזו בידע יהיה קשה יותר להיות בתוך המוסיקה עצמה.

בכל פעם שהשיחה הזו עולה אני חושבת -"יו, כמה שזה דומה למה שאני מרגישה בטיפול". בראשי מתוייקות תיקיות תיקיות עם ידע על איך, למה, מאיפה מגיע, מה הסיבתיות, איזה איבר, מה הדרך, מה זה אומר.. וכדומה. אבל במפגש עצמו, כדי להיות המטפלת הכי 'טובה' שאני, אני צריכה לשמוט. להיות נוכחת, להרגיש את המפגש של שניים, את האדם שמולי ולנוע שם. לא להחזיק בידע, אלא לדעת שהוא שם ולהשען עליו. למדתי לסמוך שהידע כולו נמצא אצלי ואין צורך להחזיק אותו בתודעה כפתקי שליפים. דווקא ההרפיה והאי ידיעה מביאה יכולת לחוש את האדם שמולי ולהיות הכי מדויקת. כשאני בנוכחות אני יכולה להרגיש, להיות במרחב עם הלב שלי ולהגיב באופן שהכי מתאים ברגע הזה. החכמה כולה נמצאת ומוטמעת בתוכי, והיא עולה בתזמון הנכון.

אני לומדת מרעיון זה לחיי הגדולים – על העוצמה שבנוכחות חסרת הידיעה. כשאנחנו בנוכחות אנחנו יכולים לחוש את האופן הכי מדויק להיות בו עבור עצמנו ועבור האנשים שסביבנו. בשבועות האחרונים התחוור לי שוב כמה האנרגיה של הנוכחות היא עוצמתית ברגעים של קושי. כשאני פוגשת קושי בתוכי או רואה אדם אהוב במצוקה פעמים שקיים צורך ראשוני לעשות עם זה משהו, להביא פתרון, עצה, פעולת ריפוי מיידית. שם אני נזכרת בנוכחות המקשיבה, המחזיקה את המרחב באנרגיה רכה. נזכרת ביכולת לדייק דווקא מהמקום ללא ידיעה, מתוך השמיטה והאמון בידע שנמצא בתוכי.

מאחלת לכולנו שבוע מלא באמון והתמסרות לידע שבתוכנו

———-

~ יונת הדואר ~

כמטפלת אני פוגשת בקשות שונות של ריפוי, אחת הצורות שבקשה זו מגיעה בה היא הבקשה לתיקון, להעלמת הכאב.

בבקשה של תתקני אותי יש כאב גדול מעבר לכאב הפיזי, יש חוויה בה הגוף נתפס ומורגש ברגע הזה כמקולקל, משהו שיש לתקנו. פעמים רבות הכאב כבר גדול או ארוך כל כך שכבר אין כח אליו, פשוט רוצים שדי.

בחלק מהמקרים לצד האמירה הברורה במילים, הגוף משדר שדר של "תני לי להיות בכאב שלי, בפורקן שלי, תהיי איתי בו."

כשאני מגיעה למקום הזה כמטפלת, בו יש התנגשות בין הבקשה במילים לבקשה של הגוף אני קודם כל לוקחת עוד נשימה, מרפה עוד קצת ומחפשת את המקום של הענווה בתוך הרצון הראשוני להעלים את הכאב.

שם, בין השדרים השונים אני מרגישה כמגשרת. במקום הזה אני בבין לבין, בין השדר בדיבור ובין השדר שבגוף. שם יש לי מקום של מקשיבה, גם לזה וגם לזה.

שם, אני יונת הדואר, מעבירת המסרים.

במקום הזה, אני מספרת למטופל את הסיפור שאני שומעת מהגוף. מספרת במילים, במגע, בכוונה. וחזרה, שואלת את הגוף האם אפשר עכשיו כבר להרפות? האם עוד יש אריה? תומכת ומקשיבה, מה הכאב הזה מבקש? איפה אפשר להניע? איפה לתמוך?

הלוך ושוב, לאט לאט התדרים מתחברים, המידע עובר מכאן לכאן, משהו בגוף מאפשר, משהו נפתח במחשבה, דלת לריפוי נפתחת.

ליל מנוחה שיהיה לנו

———-

~ נגינה וטיפול ~

כשאני יושבת לחפש שיר על החלילית הראש כמעט ולא נוכח. הוא מתבונן אך לא לוקח פיקוד. הידיים כמו זזות מעצמן, איתות בבטן פנימה, בסרעפת, בכתפיים, מסמן לעלות או לרדת, ימינה או שמאלה. משהו בתוך הגוף שלי מושך לכאן או לכאן.

כך בחיפוש מנגינה, וכך בטיפול במגע.

משהו מהבטן פנימה מושך, כמו מגנט אל עבר נקודה מסוימת. אני מניחה יד על הכתף והמטופלת עוצמת את עיניה. משהו מבקש לנוע אל עבר הברכיים, מבקש שם מגע. מניחה את ידי ויש חיבור, הגוף מבקש להתמסר, שם.. הברכיים כמו מתמלאות והגוף מבקש להמשיך, לנוע, שמאלה, ימינה, אל עבר כפות הרגליים, בעדינות יותר, עם כוונה חדשה.. כן, כאן זה התו.

ממשיכה במגע בנקודה זו, הראש אומר – "כבר הרבה זמן את כאן, אולי תעברי הלאה?", אבל הגוף מבקש עוד, ואני נשארת.

היא אומרת, כן בדיוק, שם משהו נרפה. ואני בתוכי מחייכת וסומכת עוד קצת על המשיכה שבין הצלילים.

יש לי מטופל שאומר שהרפלקסולוגיה היא אמנות, עבורו תנועת הידיים משולה לריקוד הרמוני. באמירה זו אמת גדולה נוספת ומדויקת עבורי. יש באנרגיה הזו, בתנועה בין הצלילים, מקום בו הספק יכול רגע לנוח, לפנות מקום לידיעה של ההווה.

אומרת תודה על רגעים שכאלו 3>

שיהיה המשך שבוע טוב מלא ברגעים של התמלאו

————

~ כאבים בכפות הרגליים ~

לאחרונה הגיעו אלי מספר מטופלים עם כאבים בכפות הרגליים. הכאבים מגיעים בדמויות שונות, בין אם כדרבן, גיד כאוב, מפרק שקשה להניע ועוד כאבים שונים ומיוחדים.

כפות הרגליים, שני איברים קטנים ועצמתיים הנושאים את כל גופנו. כפות אלו מהוות את החיבור הכי ישיר שלנו לאדמה, נותנות לנו יציבות ובסיס בהליכה. מעבר להיותן קרקע, כפות הרגליים נותנת לנו יכולת להיות בתנועה, הן שמסוגלות לעשות צעד עצמאי לכיוון חדש ולשינוי.

שימו 3> מתי הופיע הכאב בכפות הרגליים?

פעמים שכאב מופיע בזמן של שינוי, כשהקרקע שלנו נמצאת בתנועה. ברגעים שכאלו אפשר לעצור, לתת מגע אוהב ותשומת לב לאיתותי הגוף, מה הגוף שלי מבקש ברגע הזה?

אהבת? אפשר לשתף

הישארו בלופ

הישארו בלופ של כל מה שקורה אצלי. היו הראשונים לקבל מאמרים, לשמוע על שיתופי פעולה, סדנאות, מבצעים ועוד דברים טובים.