פרק 1
יושבת מצפה לצד הסיר החם,
מחכה להתחיל
ברגע הזה אני מבקשת ממנה לחשוב על הרחם שלה. על האגן שלה, להיזכר.
להיזכר במה עברה מאז הפעם הראשונה בה הגיעה הוסת שלה.
והיא נזכרת, ברגע שקיבלה בפעם הראשונה, בבושה שעלתה בה, בבלבול.
והיא נזכרת,
נזכרת בלידה של בנה הבכור, לפני 32 שנים.
ברגעים בהם הראש שלו יצא, בתחושה שעוד מהדהדת בגוף.
היא נזכרת
בסיום ההנקה של הקטנה שלה. הפעם האחרונה בה הניקה. את העצב מהול ההתרגשות.
והיא נזכרת
בימים בהם הוסת שלה הפסיקה, בפרידה ממנה. גם שם רגש אחד מהול באחר.
הסיפור הזה הוא פרי דמיוני. אבל הוא כולל בתוכו את הנשים השנים שפגשתי, את החוויות שלי.
הסיפור של אחת מאיתנו קשור ברעותה. היושבת לידה, ושישבה לפניה.
–
סאונת אדים לאגן הוא השלב השני בטקס סגירת האגן.
זוהי פרקטיקה מסורתית בה יושבות על שרפרף או כיסא ייעודי
מתחתיו מונחת קערה או סיר מלאים בחליטת צמחי מרפא.
האישה העוברת את הטקס מכוסה מצוואר ועל כפות רגליה בשמיכות, כך שנוצר אפקט של סאונת אדים ואגינלית.
פרקטיקה זו נוצרה על מנת להקל על כאבי וסת, תסמיני PMS, תסמיני גיל המעבר, וכאן בטקס – כתמיכה אחרי לידה.
במקיסקו, משם מגיע טקס סגירת האגן , זהו הטיפול אחרי הלידה שלהם.
כמו שכאן הולכות לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. שם, עוברות את הטקס הזה.
פרק 2
בטקס הזה היא פוגשת את הצדדים השונים של עצמה.
את שתי נשים.
את הצעירה ואת המבוגרת. את המזינה הדואגת ואת הנפש החופשיה הנודדת עם הרוח. את השומטת והמחזיקה,
את המתביישת ואת הגאה. את השפופה והזקופה.
כולן מגיעות ללוות אותה בשער הזה.
כל חלקיה מתחברים למרכז שלה, שלוש שעות של ריכוך וחימום, ועיטוף חזרה למרכזה.
המרכז החדש שיגיע אחריי הנהר.
כי כל שינוי הוא נהר.
–
הצמחים שאני מבשלת במים חמים הם צמחים ייעודיים לטקס.
הם גם אלו שאני מכינה מהם תה לשתייה במהלכו.
קלנדולה וורדים באריזה חדשה מחנות הטבע,
פרחי לבנדר שקטפתי במצפה רמון עם חברה חדשה והבנות שלה.
קינמון, וקמומיל שקניתי אצל עמר, עשב לימון וגרניום מהגינה הקהילתית,
ורוזמרין שקטפתי היום ליד הגן הבוטני בירושלים שמתייבש מהשטיפה.
מביאה את כולם, כשאגיע בבוקר ארגיש מי מהם אכניס לקדרה לקראת סאונת האגן והתה. רפואת הצמחים והחום מלמעלה ומלמטה. הפה העליון והתחתון, עטופה מהשמיים ומהארץ.
פרק 3
אחד המעגלים המרגשים שהנחתי בחיי היה המפגש הזה.
מפגש עזרה עצמית ברפלקסולוגיה לקהילת האפריקאית בירושלים JACC
את המפגש התחלנו במעגל בו כל אחת מספרת על רפואה מבית סבתא שלה. משהו שהיא זוכרת מהבית.
הזדמנות לנשים שהעתיקו את כל חייהן בתנאים קשים ביותר, לדבר על הבית שהן הגיעו ממנו.
לשתף בחכמה של המשפחות שלהן. כשהן דיברו התגלתה להן ההבנה שיש להן המון מסורות משותפות. דברים שאף פעם לא דיברו ביניהן פתאום קיבלו מקום וחיים.
אחת הפרקטיקות שהן העלו היתה פרקטיקה שדומה לסאונת האדים.
הם אמרו שהיא נעשתה כהכנה לפני החתונה. הטקס היה מורכב מפרקטיקה של שריפת צמחי מרפא בתוך אוהל ייעודי לכלה.
סאונדת אדים לאגן היא פרקטיקה שקיימת בתרוביות העתיקות כמעט בכל העולם. החל מניו זילנד, אסיה, אמריקה, אפריקה והודו. כל אחת והדיוק לתרבות שלה.
פרק 4
הנרתיק והאגן הם אזורים מקבילים ללסת ולגרון. גם במבנה האנטומי הדומה וגם בהדהוד שלהם ברפואות עתיקות ומודרניות. כמו בשיטת פאולה, שעבודה על הסוגרים ורצפת האגן נעשית גם דרך סוגרי העיניים והפה.
ככה גם בטקס, צמחי המרפא, רוזמרין, קינמון, קמומיל, קלנדולה ועוד, מגיעים בתמיכה דרך השתיה שלהם לאורך הטקס, וגם דרך סאונת האדים לאגן. אלמנט החום הוא משמעותי ביותר בטקס כדי לאפשר ריכוך והרפיה עמוקה. כאלו יאפשרו לאישה לחזור למרכז החדש שלה. לאורך הטקס אני משקה את האישה בתה צמחים חם ומרפא. החלק השני בטקס, שהוא סאונת האדים לאגן – הוא זה שנשים אומרות עליו שיש בו אלמנט טרנספורמטיבי. ההזעה, הנשימה, החום, והנוכחות עם עצמה בתמיכה, מאפשר תנועה עמוקה של פתיחת דף חדש.
–
בפרקים הבאים אספר על שני השלבים הנוספים בטקס – עיסוי ועיטוף בבד הרבוזו.
