איך לשאול שאלה טובה? (ולמה זה כל כך חשוב)

חגים הם עבורי זמן של שאילת שאלות

שאלה לא במקום של הדודה מאמריקה,

שיחת עומק סביב שולחן החג,

שאלות פנימיות של משמעות,

והשאלה הפשוטה – ״מתי אוכלים?״

–

שאלה יכולה להיות דבר נפיץ

שאלה גם יכולה להיות מרחב לרפואה

איך את שואלת שאלות?

–

לקראת החג (הזה והבאים – מוזמנות לשמור את הלינק למאמר הזה)

קיבצתי כמה טיפים לשאילת שאלה טובה

כזו שיכולה להאיר אור פנימה והחוצה

איך שואלים שאלה טובה?

אחד הכלים המרכזיים שלי כמטפלת ותומכת בדרך הוא: שאילת שאלות.

עם השנים הבנתי שלאמנות השאלה יש חשיבות גדולה בהקשבה לעצמנו ובתמיכה באדם שמולנו.

שאלות מסוימות יכולות להיות מעצבנות ומעייפות, לחדור למרחב, לעייף את הראש.

מהצד השני, שאלות יכולות להיות מרחב לריפוי וגדילה, פתיחת דלת להקשבה פנימה. 

בשאלה נחה האפשרות למצע מיטיב ותומך במסע בדרך.

בתוך מסע החיים אנו מבקשים לקבל בהירות לגבי הדרך שלנו,

להקל על כאב גופני או גשי, להגשים חלום. 

פעמים רבות שאנו נתקלים בקושי לשמוע את הקול הפנימי שלנו. שאילת שאלה היא מפתח רב עוצמה בזמנים אלו. 

האופן בו אנו שואלים הוא משמעותי ביותר, כשאנו שואלים החוצה וכשאנו שואלים פנימה.

קיבצתי כאן כמה מהטיפים המובילם באמנות שאילת השאלות.

או בכותרת המשנה –

איך לשאול שאלה מיטיבה ותומכת? (פנימה והחוצה)

1. ראש נקי. 

הטיפ הראשון באמנות שאילת השאלות, שהוא לרוב המורכב לנו ביותר, הוא – לשאול שאלה עם ראש נקי מניחושים.

לאנשים החושבים והמנתחים מבינינו יש לרוב כבר תשובה בשלוף ברגע שאילת שאלה – הראש כבר חושב ומנתח, ויש לנו כבר יש לנו כמה אופציות לתשובה. לשאול שאלה עם ראש נקי ופתוח הוא דבר שיש להתאמן עליו.

שאלה פתוחה ללא תשובה אופציונלית בראש היא מרווח בו יש אפשרות אמיתית לתשובה הפנימית שלנו להישמע במרחב.

בתדר כזה יש תמיכה אמיתית בראש ובקו של מי שמולי.

מנסיוני, כשאני שואלת מרווח ופתוח, רל יותר לתשובה לעלות מתוך הקול האותנטי של האיש.ה שמולי.  

וכשאני שואלת את עצמי שאלה – על הרצון שלי, על שיחת הגוף, שיחת הרגש ברגע זה – כדי שאוכל לשמוע תשובה כנה ומדויקת עלי לשאול פתוח, לחכות בשקט ובהקשבה למה שעולה מגופי או מדמיוני.

עלי לנסות להימנע ככל האפשר מניתוח ומחשבה לפי הידיעה או ההנחה שיש לי לגבי עצמי. 

אני מתאמנת על ראש נקי, רך ומאפשר, במפגש עם עצמי ובמפגש עם האנשים שאני מלווה.

2. טון דיבור אוהב.

כאישה עם קשיי ויסות חושי יש לי רגישות גבוהה לטון בו דברים נאמרים.

טון הדבור הוא למעשה הצליל, או רצף הצלילים שמילה נאמרת. הוא משפיע באופן מודע ותת מודע על רגשותינו, כמו שמוסיקה יוצרת עצבות או שמחה מעצם רצף הצלילים, כך גם מנגינת השאלה.

בטון הדיבור קיים צליל רגשי, תדר שפוגש את האדם שמולנו, תדר שפוגש את עצמנו. 

טון ותדר אוהב מאפשרים לתשובות הכנות והצבעוניות ביותר לעלות מתוכנו.  

ננסה לתרגל טון רך, מאפשר ומכבד, כזה שבא מאהבה כנה וקבלה אמיתית.

למרות שאנחנו לפעמים שוכחים, אנחנו יצוריים אנושיים, כך ששאלות עם טון ביקורתי, חסר סבלנות או מזלזל יכולות לחמוק ללא שליטה מתוך שפתותינו ולבבנו (ובמיוחד שהשאלות מופנות פנימה – "למה באת בדיוק עכשיו כאב מציק").

הסוד הוא: באימון.

עם האימון יפתח מרחב של אפשרות אוהבת ומרחב לקשת התשובות להשמע.

3. טיימינג.

התזמון בו אנו מביאים שאלה למרחב משפיעה על היכולת לשמוע את התשובה מתוכנו.

לפעמים זה פשוט לא הזמן לשאול, ולפעמים זה ה – רגע.

אם אשאל את עצמי שאלה פנימה כשאני עייפה ועצבנית מהיום שעבר עלי כנראה שיש סיכוי נמוך (עד אפסי) שאקבל תשובה מדויקת.

אם אשאל ברגע של רוגע הסיכויים לשמוע תשובה גבוהים בהרבה.

פעמים אחרות שהמידע פשוט עוד לא נגיש לי ופעמים רבות שיש צורך להיות במרחב נטול משאלות, שקט ומרגיעה.

5. שקט.

שקט טומן בתוכו כוח רב, זמן לשאלה להדהד במרחב ולתשובה להופיע.

לאחר שאנו שואלים שאלה מומלץ להיות בשקט, כך נוכל לשמוע את התשובה עולה מתוכנו או מהאדם לצידנו.

פעמים רבות משאנו חושבים שיש דווקא צורך בשקט מוחלט, ללא שאלות.

שקט הוא חלל עם נשימה, בו אפשר להיות, הזמנה לנוח, אפשרת למגוון צבעים לעלות ולצבוע את המרחב כשיהיו מוכנים לכך.

4. מילים שמתאימות לאיש.ה

אנו מגיעים מתרבויות ועולמות שונים, מילים שונות מעוררות אסוציאציות שונות ומילה אחת יכולה לפתוח דלת שחשבנו שנעולה בפנינו.

סגנון השאלה המתאימה משתנה מאדם לאדם, כך למשל כשאני משתמשת בכלי של דמיון אינטרקטיבי אשתמש במילים הקשורות לעולם התוכן של האדם שמולי.

לדוגמה, בליווי מטופלת שמתעסקת בכתיבה השאלה 'אם היית מדמיינת את הכאב כיצד הוא היה נראה?' לא העלתה דבר.

זאת לעומת השאלה – 'אם היית כותבת סיפור על חווית כאב שכזו, כיצד היית מתארת את הכאב בכתיבה?' שהעלתה תשובה תוך רגע ובקלות.

אם אנו בקשב לאדם שמולנו ובתוכנו נוכל להרגיש איזו שאלה היא מדויקת (או לדייק תוך כדי השיח יחד)

6. הקשבה לעצמנו.

כשואלי השאלות אנו ברומטר.

הקשבה לעצמנו נותנת לנו מידע על סגנון, תזמון ואופן השאלה.

נקשיב לעצמנו ולתחושות שעולות בנו כשאנו באים לשאול שאלה:

מה קורה לנו בנוכחות שאלה זו?

נרגיש בגוף – מתי יש איזו אנרגיה בתוכי שמבקשת לשאול?

מתי מרגיש לי מרווח, מתי מכווץ, מתי פולשני כשאני באה לשאול שאלה? פנימה והחוצה.

שאילת שאלות היא קודם כל תרגול פנימי. 

תרגלו שאלות פנימה ואחר כך החוצה. אמנות השאלה מאפשרת העמקה בעולמנו הפנימי ואפשרות להביא ריפוי לקולות השונים בתוכנו ומסביבנו. לאפשר להם לזרוח ולהאיר בשביל החיים.

לאיזו נקודה הכי התחברת? מוזמנת לכתוב לי בתגובות כאן למטה

לתיאום שיחה מוזמנת לכתוב לי ישירות לוואטסאפ